כחול לבן היא הנגטיב המוחלט, וצריך לומר זאת בקול צלול. הסתירות הפנימיות בה צפות ועולות השכם והערב בשנת קיומה האחת. הדברים מגיעים לא פעם לאבסורד קיצוני. בכל יום עולה לשידור נציג אחר מהמפלגה, כדי להפריך את הצהרות קודמו. פעם מבטיח רם בן ברק לתקן את חוק הלאום, ולמחרת יצהיר צבי האוזר כי חוק הלאום לא ישונה. פעם מצהירה יעל גרמן כי ניאלץ לבצע "מעין היפרדות" מהפלשתינים, ולמחרת מבהיר יועז הנדל כי תסופח הבקעה לאלתר.
אלה לא ויכוחים פנימיים בין גוונים שונים המשתייכים לתפיסת עולם משותפת. זוהי לא מחלוקת בין שני זרמים אחים בתנועת העבודה. מדובר בחילוקי דעות חריפים, שסביבם מתארגן הוויכוח הפוליטי הישראלי לדורותיו. על יסוד מה בדיוק יכול יו"ר המפלגה, בני גנץ, להציע לחברה הישראלית מתכון לפיוס לאומי, כאשר בתוך מפלגתו שלו הוא אינו מסוגל לגבש קונצנזוס מינימלי ביחס לסוגיות המפלגות את החברה הישראלית?
האידיליה שראינו במוצאי שבת במסיבת סיום הקמפיין, לא יכולה לכסות על הקרע שכבר נחשף: המצוקה מאפילה על האוטופיה. מה יקרה בדיוק כשאי־ההסכמה המוחלט הזה יגיע לשולחן הממשלה? אילו החלטות אפשר לקבל תחת קיטוב אידיאולוגי חריף כזה? לא זו בלבד שכחול לבן לא תוכל להביא פיוס לחברה הישראלית - היא תייבא את המחלוקות לשולחן הממשלה, ותהפוך את מוקד קבלת ההחלטות הלאומיות לזירת עימות. זהו מתכון בטוח לשיתוק מערכתי חריף, שרק יחמיר עוד יותר את המשבר הפוליטי. כחול לבן תגרור גם את הממשלה, את הרשות המבצעת על גופיה השונים, לפלונטר הפוליטי.
ביסודו של דבר, "המוצא מן הפלונטר" שמציג בני גנץ - בין שידובר בממשלת מיעוט, ובין שיקרה הפלא ויושגו לגוש המרכז־שמאל 60 מנדטים (ללא המשותפת) - הוא בגדר אחיזת עיניים.
אסור לתת לדיבור המתייפייף על "אחדות" ו"התקדמות" להוליך שולל. ממשלת נתניהו האחרונה נתנה לישראל תצוגה חסרת תקדים של התקדמות ופיתוח, דווקא בזכות הלכידות הרעיונית שלה. הנזקים של ממשלה משוסעת בהובלת כחול לבן היא מתכון בטוח לתקיעות, ונזקיה עלולים להיות חמורים והרסניים לחברה ולמדינה פי כמה מאלה של משבר פוליטי חולף.
2020-03-01 21:37:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzM4MDIz0gEA?oc=5
Bagikan Berita Ini
0 Response to "כחול לבן: רשימה של אחיזת עיניים - ישראל היום"
Post a Comment